לדלג לתוכן

לורנס קראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
עריכה
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
לורנס קראוס
Lawrence Krauss
לידה 27 במאי 1954 (בן 70)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי קוסמולוגיה, ספרות מדעית, תוכנית טלוויזיה, ספרות מדע פופולרי, פיזיקה תאורטית, תוכנית רדיו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Roscoe Giles עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Hong Liu, Raman Sundrum עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • הומניסט השנה (2015)
  • פרס ריצ'רד דוקינס (2016)
  • Science Writing Award (2002)
  • פרס פורום ג'וזף א. ברטון (2005)
  • פרס אנדרו גמאנט (2001)
  • פרס המלך הוא עירום (2016)
  • פרס לילינפלד (2001)
  • מדליית ארסטד (2004)
  • Physics World Book of the Year Award (2011)
  • עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית
  • עמית הוועדה למחקר סקפטי עריכת הנתון בוויקינתונים
krauss.faculty.asu.edu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לורנס מקסוואל קראוס (באנגלית: Lawrence Maxwell Krauss; נולד ב-27 במאי 1954) הוא פיזיקאי וקוסמולוג תאורטי אמריקאי-קנדי ממוצא יהודי, שלימד בעבר באוניברסיטת המדינה של אריזונה, אוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב. הוא הקים את פרויקט Origins של ASU, המכונה כיום יוזמה בין-פלנטרית של ASU, לחקר שאלות מהותיות אודות היקום ושימש כמנהל הפרויקט.[1] בחקירת טענות בדבר התנהגות מינית בלתי הולמת של קראוס, קבעה ASU כי הפר את מדיניות האוניברסיטה, והדיחה אותו ממנהלת פרויקט האוריגינס ביולי 2018.[2][3] הוא המשיך לכהן כפרופסור ב-ASU עד שפרש במאי 2019. כיום הוא משמש כנשיא קרן פרויקט Origins[4] וכמנחה הפודקאסט של The Origins עם לורנס קראוס.[5]

קראוס תומך בהבנת הציבור את המדע, מדיניות ציבורית המבוססת על נתונים אמפיריים תקינים, ספקנות מדעית וחינוך מדעי. קראוס, המגדיר עצמו אתאיסט, מבקש לצמצם את ההשפעה של מה שהוא רואה כאמונות טפלות ודוגמה דתית בתרבות הפופולרית.[6]

קראוס הוא מחברם של מספר ספרים רבי מכר, כולל הפיזיקה של מסע בין כוכבים (The Physics of Star Trek, 1995) ויקום מכלום (A Universe from Nothing, 2012).

ראשית חיים וחינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוס נולד ב-27 במאי 1954 בעיר ניו יורק, אך שהה בילדותו בטורונטו, אונטריו, קנדה. הוא גדל בבית יהודי.[7] קראוס קיבל תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה בהצטיינות מדרגה ראשונה באוניברסיטת קרלטון (אנ') ב-1977, וקיבל תואר דוקטור לפיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בשנת 1982.[8][9]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהיה חבר באגודת העמיתים של אוניברסיטת הרווארד, קראוס מונה לפרופסור עוזר באוניברסיטת ייל בשנת 1985 ולפרופסור חבר בשנת 1988. הוא התמנה להיות פרופסור לפיזיקה, פרופסור לאסטרונומיה, והיה יו"ר המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב משנת 1993 עד 2005. בשנת 2006 הוביל קראוס את היוזמה להצבעת אי אמון נגד מי שכיהן אז כנשיא האוניברסיטה אדוארד הונדרט והרקטור ג'ון ל. אנדרסון. ההצבעות התקיימו ב־2 במרץ 2006, והסתיימו בתוצאות: 131–44 נגד הונדרט ו-97–68 נגד אנדרסון.

באוגוסט 2008 הצטרף קראוס לאוניברסיטת המדינה של אריזונה כפרופסור בבית הספר לחקר כדור הארץ והחלל במחלקה לפיזיקה, במכללה לאמנויות ומדעים ליברלים. הוא גם הפך למנהל פרויקט המקורות, יוזמה אוניברסיטאית "שנועדה לחקור את השאלות הבסיסיות ביותר של המין האנושי בנוגע למוצאו".[1][2] בשנת 2009 הוא סייע בחנוכת יוזמה זו בסימפוזיון המקור, בו השתתפו שמונים מדענים, מתוך כשלושת אלפים איש.[10]

בין התורמים לפרויקט המקורות נכללה קרן בשם "חינוך משופר", שנוהלה על ידי עבריין המין ג'פרי אפשטיין. בשנת 2011, קראוס הגן על הקשר עם אפשטיין ואמר כי הוא ראה את אפשטיין עם נשים צעירות אך לא עם נשים קטינות בבירור.[11]

קראוס מופיע בתקשורת הן בארצות הברית והן מחוצה לה, לצורך סיוע ליצירת קרבה בין הציבור למדע. הוא כתב גם מאמרי מערכת ל"ניו יורק טיימס ". כחלק מהופעתו בשנת 2002 בפני מועצת בתי הספר הממלכתית באוהיו, התנגדותו לעיצוב תבוני זכתה להבלטה לאומית.[12]

קראוס השתתף והיה נואם בסימפוזיה של Beyond Belief הן בנובמבר 2006, והן באוקטובר 2008. הוא כיהן בוועדת מדיניות המדע לקמפיין הנשיאות הראשון של ברק אובמה (2008), ובנוסף באותה שנה הוא נבחר לתפקיד נשיא שותף של מועצת החסות של עלון המדענים האטומיים. בשנת 2010 הוא נבחר לדירקטוריון התאחדות המדענים האמריקאים, וביוני 2011 הצטרף כפרופסור של המכללה החדשה למדעי הרוח, מכללה פרטית בלונדון.[13] בשנת 2013 קיבל משרה של פרופסור במשרה חלקית בבית הספר למחקר אסטרונומיה ואסטרופיזיקה במחלקה לפיזיקה של האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית.[14]

קראוס נמנה עם מבקריה של תורת המיתרים, ביקורת המובעת בספרו מסתתר במראה (2005 Hiding in the Mirror).[15] בספרו "יקום מכלום", אמר על תורת המיתרים כי "עדיין אין לנו מושג אם המתחם התאורטי המדהים הזה באמת קשור לעולם האמיתי."[16][17] במרץ 2011 יצא ספרו "איש הקוונטים": חייו במדע של ריצ'רד פיינמן. הספר "יקום מכלום" - עם אחרית דבר מאת ריצ'רד דוקינס פורסם בינואר 2012 והפך לרב מכר של ניו יורק טיימס תוך שבוע. במקור, ההקדמה אמורה הייתה להיכתב על ידי כריסטופר היצ'נס, אך היצ'נס היה חולה מכדי להשלים זאת.[18][19] גרסת הכריכה רכה של הספר הופיעה בינואר 2013 עם קטע חדש בהקדמה, הדן בגילויו של בוזון היגס בשנת 2013. ב־21 במרץ 2017, התפרסם ספרו החדש ביותר, "הסיפור הגדול ביותר שאי פעם אמר - עד כה: מדוע אנחנו כאן?" (?The Greatest Story Ever Told—So Far: Why Are We Here). הוא שוחרר בגרסת כריכה קשה, כריכה רכה ושמע.

מאמר מיולי 2012 ב-Newsweek, שנכתב על ידי קראוס, מציין כיצד חלקיק היגס קשור להבנתנו את המפץ הגדול. הוא גם כתב קטע ארוך יותר בניו יורק טיימס בו הסביר את המדע העומד מאחורי החלקיק וחשיבותו.[20]

בינואר 2019 התמנה קראוס לנשיא קרן פרויקט Origins,[21] תאגיד ללא מטרות רווח שנועד לארח דיונים בפאנל הציבורי בנושאי מדע, תרבות וחברה.[21] ב־21 ביוני אותה שנה הושק פודקאסט וידאו חדש, הפודקאסט Origins עם לורנס קראוס, בו קראוס הוא המנחה.[5] הפרקים הראשונים כללו דיאלוגים עם ריקי גרוויס, נועם חומסקי וג'ני בוילן.

טענות להתנהגות מינית לא ראויה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר מפברואר 2018 המתאר את ההאשמות ש"נעו בין הערות פוגעניות ועד מישושים ללא הסכמה ",[22] ה-BuzzFeed דיווח על מגוון תביעות על התנהגות מינית לא נאותה כלפי קראוס, כולל שתי תלונות משנותיו ב-CWRU.[23] קראוס השיב כי המאמר היה בבחינת "לשון הרע" ו"לא נכון עובדתית ".[22] בהצהרה פומבית הוא התנצל "בפני כל מי שהרגיש מאוים או לא נוח", אך הצהיר כי המאמר של BuzzFeed "התעלם מראיות נגדיות, עיוות את העובדות והעלה טענות אבסורדיות עלי."[24][25]

ASU הצהיר כי לא קיבלו תלונות מטעם סגל ההוראה, הצוות או הסטודנטים לפני המאמר של BuzzFeed, אולם לאחר מכן החלו בחקירה פנימית בנוגע להאשמה שקראוס תפס שד של אישה בזמן כנס באוסטרליה.[3] החוקרים ראיינו שני עדי ראייה, ושני עדים נוספים שדיברו מייד עם האישה האנונימית. העדים תיארו את האישה כמוטרדת ונדהמת. האישה אמרה לחוקרים כי "היא לא חשה קורבן, הרגישה שמדובר באינטראקציה בינאישית מגושמת וחשבה שהיא טיפלה בזה באותו הרגע".[3] ASU מצאה כי חוסר ההוכחה העדכני מצביע על כך שקראוס הפר את מדיניות האוניברסיטה נגד הטרדות מיניות, בקיום הטרדה על ידי אחיזת שד של אישה ללא רשותה.[2][26] כתוצאה מכך, לא חודש מינויו כמנהל פרויקט המקור, והאוניברסיטה העבירה את עובדיה לפרויקט שמנוהל על ידי מדענית כדור הארץ לינדי אלקינס-טנטון, והפרויקט הסתיים רשמית.[27]

בתגובה לקביעת האוניברסיטה, הפיק קראוס מסמך ערעור בן 51 עמודים בתגובה להאשמות, כולל טענה נגדית לפיה תמונה שנטען כי היא של קראוס אוחזת בשד של אישה, מראה למעשה את ידו מתרחקת מהאישה.[28]

כמה ארגונים ביטלו השתתפותם באירועים עם קראוס.[22] קראוס התפטר מתפקיד יושב ראש עלון מועצת הספונסרים של מדעני האטום כאשר הודיע כי חבריו האחרים חשו כי נוכחותו מסיחה את דעתו "מיכולתו של העלון לבצע את עבודתו ביעילות".[29][29]

קראוס פרש מ-ASU בסוף שנת הלימודים 2018–2019.[2]

עבודה מדעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוס מתעסק בעיקר בפיזיקה תאורטית ופרסם מחקרים במגוון נושאים בתחום זה. בשנת 1995 הציע כי צפיפות האנרגיה של היקום נשלטת על ידי האנרגיה של החלל הריק.[30] בשנת 1998 אושרה השערה זו על ידי שני שיתופי פעולה תצפיתיים, ובשנת 2011 אף הוענק פרס נובל על תגליתם. קראוס גיבש מודל בו היקום יכול היה להיווצר מ"כלום", כפי שתואר בספרו "יקום מכלום". הוא מסביר כי סידורים מסוימים של שדות קוונטיים יחסותיים עשויים להסביר את קיום היקום כפי שאנו מכירים אותו תוך שהוא מודה כי "אין לו מושג אם ניתן למחוק את התפיסה (של קבלת מכניקת הקוונטים כמובנת מאליה) באופן שימושי".[25] מכיוון שנראה שהמודל שלו עומד עם תצפיות הניסוי של היקום (כמו צורתו וצפיפות האנרגיה), מכונה "השערה מתקבלת על הדעת".[15][31] עם זאת, הקוסמולוג ג'ורג' אליס[32] והפיזיקאי המתמטי IS Kohli[33] התנגדו למודל שלו, וטענו כי רבות מהטענות שלו הנוגעות ליקום מכלום "אינן נתמכות במלואן על ידי תורת היחסות הכללית המודרנית או תאוריית שדות קוונטיים. בחלל מעוקם".

בתחילה, קראוס התייחס בספקנות לגבי קיומו של בוזון היגס.[34] עם זאת, לאחר שהלה התגלה על ידי המאיץ ב-CERN, הוא חקר את ההשלכות של שדה היגס על טיב האנרגיה האפלה.[35]

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוס טען כי דיונים על מדיניות ציבורית בארצות הברית צריכים להתמקד יותר במדע.[36][37][38][39] הוא ביקר את התבטאויותיו של המועמד הרפובליקני לנשיאות בן קרסון על מדע, וכתב כי דבריו של קרסון "טוענים שמעולם לא למד או בחר להתעלם ממושגים מדעיים בסיסיים ובדוקים היטב."[40][41]

קראוס תיאר את עצמו כאנטיתאיסט,[42] ומשתתף בדיונים ציבוריים על דת. קראוס מוצג בסרט הדוקומנטרי The Unbelievers (הלא מאמינים), משנת 2013, בו הוא וריצ'רד דוקינס מסתובבים ברחבי העולם ומדברים בפומבי על חשיבות המדע וההיגיון לעומת דת ואמונות טפלות.[43] הוא השתתף בוויכוחים רבים עם מטיפים דתיים, כולל וויליאם ליין קרייג.[44]

בספרו "יקום מכלום: מדוע יש משהו יותר מאשר כלום" (2012), דן קראוס בהנחה שמשהו לא יכול לבוא יש מאין, שלעיתים קרובות שימש כטיעון לקיומו של יוצר ראשוני. מאז טען בדיון עם ג'ון אליס ודון קופיט כי חוקי הפיזיקה מאפשרים ליצור את היקום יש מאין. "מה יהיו המאפיינים של יקום שנוצר יש מאין, רק עם חוקי הפיזיקה וללא כל שנאנגנים על טבעיים? מאפייני היקום היו בדיוק אלו של היקום בהו אנו חיים."[45] מנגד,בריאיון לאטלנטיק הוא קובע שמעולם לא טען ש"שאלות על מקורות היקום נגמרו ". לדברי קראוס, "אני אף פעם לא טוען לפתרון של אותה רגרסיה אינסופית של למה-למה-למה-למה; מבחינתי זה צבים כל הדרך למטה".[46]

כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קראוס בעת זכייתו בפרס ריצ'רד דוקינס

בריאיון עם קראוס ב"סיינטיפיק אמריקן", סופרת המדע קלאודיה דרייפוס כינתה את קראוס "אחד הפיזיקאים הבכירים הבודדים הידוע גם כאינטלקטואל ציבורי."[31] קראוס הוא אחד המעטים ביותר שקיבלו פרסים משלוש אגודות הפיזיקה האמריקאיות הגדולות: האגודה האמריקאית לפיזיקה, האיגוד האמריקאי למורים לפיזיקה, והמכון האמריקאי לפיזיקה. בשנת 2012 הוענק לו מדליית השירות הציבורי של מועצת המדע הלאומית על תרומותיו לחינוך הציבורי במדע והנדסה בארצות הברית.[47] בשנת 2016 זכה בפרס ריצ'רד דוקינס.

בדצמבר 2011, קראוס הפך לחבר כבוד שאינו רשאי להצביע בהנהלת מרכז המחקר.[48] המרכז השעה את הקשר עם קראוס במרץ 2018 בעקבות טענות על התנהגות מינית לא ראויה, "בהמתנה למידע נוסף".[49]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לורנס קראוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Neguin Yavari, The Future of Iran's Past, Oxford University Press, 2018-02-15, עמ' 31–60
  2. ^ 1 2 3 4 {{{מחבר}}}, Lawrence Krauss moving to Arizona State University, Physics Today, 2008-05-26 doi: 10.1063/pt.4.1555
  3. ^ 1 2 3 Meredith Wadman, University finds prominent astrophysicist Lawrence Krauss grabbed a woman’s breast, Science, 2018-08-03 doi: 10.1126/science.aav0010
  4. ^ Robert Cook-Deegan, Origins of the Human Genome Project, 1993-07-01
  5. ^ 1 2 Phenotypic Webpage, dx.doi.org
  6. ^ Lawrence M. Krauss, Faith and Foolishness, Scientific American 303, 2010-08, עמ' 36–36 doi: 10.1038/scientificamerican0810-36
  7. ^ Christophe_Galfard, r/Science, Science AMA Series: I'm Christophe Galfard, a theoretical physicist and author of The Universe In Your Hand. I write and speak about the science of the universe, from black holes to our cosmic origins, The Winnower
  8. ^ Roseann O’Reilly Runte, Letter from the President of Carleton University, Carleton Review of International Affairs 3, 2016-07-04 doi: 10.22215/cria.v3i0.100
  9. ^ Carla Cesare, Massachusetts Institute of Technology (MIT) (1865–), The Bloomsbury Encyclopedia of Design, 2016 doi: 10.5040/9781472596161-bed-m022
  10. ^ Michael Stolleis, Origins of the German Welfare State, Berlin, Heidelberg: Springer Berlin Heidelberg, 2011-08-23, עמ' 23–176
  11. ^ Marlborough : His Life and Times, The University of Chicago Press
  12. ^ {{{מחבר}}}, THE CRUSADE AGAINST MEASLES., The Lancet 161, 1903-03, עמ' 908 doi: 10.1016/s0140-6736(01)84788-7
  13. ^ {{{מחבר}}}, Internet Archive Wayback Machine, Choice Reviews Online 48, 2011-07-01, עמ' 48–6007-48-6007 doi: 10.5860/choice.48-6007
  14. ^ Anu Agarwal, Decoding Polycystic Ovarian Syndrome (PCOS), Jaypee Brothers Medical Publishers (P) Ltd., 2018, עמ' 180–180
  15. ^ 1 2 {{{מחבר}}}, Physicist Lawrence Krauss ponders NASA in Wall Street Journal, Physics Today, 2011-08-05 doi: 10.1063/pt.4.0279
  16. ^ Peter Gansevoort, Jr., The Writings of Herman Melville: The Northwestern-Newberry Edition, Vol. 14: Correspondence, Northwestern University Press, 1993-01-01, עמ' 690–692
  17. ^ Krauss, Lawrence M., 1954-, A universe from nothing : why there is something rather than nothing, 1st Free Press hardcover ed, New York: Free Press, 2012
  18. ^ {{{מחבר}}}, Discussion from the January/February 2012 ACI Structural Journal, ACI Structural Journal 109, 2012 doi: 10.14359/51684133
  19. ^ CBS News/New York Times Persian Gulf War Polls, January-February 1991, ICPSR Data Holdings, ‏1992-05-12
  20. ^ {{{מחבר}}}, Boson boosts Higgs, New Scientist 213, 2012-03, עמ' 4 doi: 10.1016/s0262-4079(12)60595-8
  21. ^ 1 2 Origins of Order, Yale University Press, 2019-10-29, עמ' 13–42
  22. ^ 1 2 3 Original treaties and international agreements registered during the month of February 2018: Nos. 54949 to 55005, dx.doi.org, ‏2018-04-26
  23. ^ {{{מחבר}}}, Grain Transportation Report, February 22, 2018, 2018-02-22
  24. ^ Pat Sikes, Researching Sex and Lies in the Classroom, 2009-12-04 doi: 10.4324/9780203864050
  25. ^ 1 2 New York Times New York State Poll, March 1999, ICPSR Data Holdings, ‏1999-06-16
  26. ^ {{{מחבר}}}, IDENTIFICATION AND BIOACTIVITY PROFILINGOF SELECT FERNS FROM MT. MINGAN, GABALDON, NUEVA ECIJA, PHILIPPINEShttp://ijbpas.com/pdf/2018/August/MS_IJBPAS_2018_4515.pdf, International Journal of Biology, Pharmacy and Allied Sciences 7, 2018-08-01 doi: 10.31032/ijbpas/2018/7.8.4515
  27. ^ Jonathan Benthall, Islamic Charities and Islamic Humanism in Troubled Times, Manchester University Press, 2016-03-16
  28. ^ Cerwyn Moore, Al-Qaeda 2.0, Oxford University Press, 2018-01-15, עמ' 47–50
  29. ^ 1 2 Thomas Withington, Civil Defense: March, citizens, march, Bulletin of the Atomic Scientists 59, 2003-11-01, עמ' 15–16 doi: 10.2968/059006005
  30. ^ Lawrence M. Krauss, Michael S. Turner, The cosmological constant is back, General Relativity and Gravitation 27, 1995-11, עמ' 1137–1144 doi: 10.1007/BF02108229
  31. ^ 1 2 Lawrence M. Krauss, Questions that Plague Physics, Scientific American 291, 2004-08, עמ' 82–85 doi: 10.1038/scientificamerican0804-82
  32. ^ John Horgan, The Artist, the Physicist and the Waterfall, Scientific American 268, 1993-02, עמ' 30–30 doi: 10.1038/scientificamerican0293-30a
  33. ^ Ikjyot Singh Kohli, Michael C. Haslam, Dynamics of a closed viscous universe, Physical Review D 89, 2014-02-20 doi: 10.1103/physrevd.89.043518
  34. ^ Krauss, Lawrence M., 1954-, The greatest story ever told--so far : why are we here?, First Atria hardcover edition, New York, NY
  35. ^ [Krauss, Lawrence M.; Dent, James B. (August 7, 2013). "Phys. Rev. Lett. 111, 061802 (2013): Higgs Seesaw ". Physical Review Letters. Prl.aps.org. 111 (6): 061802. arXiv:1306.3239. doi:10.1103/PhysRevLett.111.061802. PMID 23971559. Mechanism as a Source for Dark Energy]
  36. ^ Barbara W. Wise, What reading disabled children need: What is known and how to talk about it, Learning and Individual Differences 3, 1991-01, עמ' 307–321 doi: 10.1016/1041-6080(91)90018-v
  37. ^ Lawrence Krauss, Fake Debate, Index on Censorship 37, 2008-11, עמ' 83–87 doi: 10.1080/03064220802554080
  38. ^ Shawn Lawrence Otto, America's Science Problem, Scientific American 307, 2012-10-16, עמ' 62–71 doi: 10.1038/scientificamerican1112-62
  39. ^ Cayce Myers, The 2016 US Presidential Campaign, Cham: Springer International Publishing, 2017, עמ' 259–283
  40. ^ Lawrence M. Krauss, No excuses for scientific ignorance, New Scientist 209, 2011-02, עמ' 26–27 doi: 10.1016/s0262-4079(11)60258-3
  41. ^ Rosalind Krauss, When Words Fail, October 22, 1982, עמ' 91 doi: 10.2307/778365
  42. ^ Abby Kaplan, Women Talk More than Men, Cambridge: Cambridge University Press, עמ' 235–264
  43. ^ Lawrence M. Krauss, Richard Dawkins, Should Science Speak To Faith, Scientific American 297, 2007-07, עמ' 88–91 doi: 10.1038/scientificamerican0707-88
  44. ^ Origins, IOP Publishing Ltd
  45. ^ Tyron Goldschmidt, The Puzzle of Existence, 2014-02-05 doi: 10.4324/9780203104323
  46. ^ {{{מחבר}}}, Phillpotts, (Mary) Adelaide Eden, (Mrs Nicholas Ross), (23 April 1896–4 June 1993), writer, Who Was Who, Oxford University Press, 2007-12-01
  47. ^ Clyde H. Moore, Don G. Bebout, Carbonate Rock Sequences From the Cretaceous of Texas: San Antonio to Austin, Texas, July 20–26, 1989, Washington, D. C.: American Geophysical Union, 1989
  48. ^ {{{מחבר}}}, New Honorary Member of BSPP, Plant Pathology 60, 2011-06-01, עמ' 595–595 doi: 10.1111/j.1365-3059.2011.02482.x
  49. ^ {{{מחבר}}}, CPR official statement on federal downgrading, Chemical & Engineering News 56, 1978-12-18, עמ' 54–56 doi: 10.1021/cen-v056n051.p054
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לורנס_קראוס&oldid=37135313"